כאשר אין לך זמן – את נתפסת כאישה מצליחה. לעומת זאת, כאשר אין לך כסף – את ישר מסווגת כ-כישלון. למה זה קורה? למה הדיסוננס הזה מתקיים ומרעיל את חיינו?
לדעתי, הכל מתחיל ונגמר בהגדרות ותפיסות חברתיות של מה זה אדם מצליח, או אישה מצליחה. כאשר חברה מספרת לך שהיא עסוקה ואין לה זמן לנשום, האם האוטומט שלך ישר מסווג את הסיפור הזה כסיפור של אישה מצליחה? את חושבת, שאם אין לה זמן, אם היא עסוקה, סימן שיש לה מלא דברים לעשות, יש לה הרבה לקוחות, יש לה הרבה עבודה, יש לה הרבה משימות – וזה סימן ברור למישהי שהיא מצליחה.
את יודעת מה, עזבי חברה. כאשר את עסוקה, מה הסיפור שאת מספרת לעצמך? אני עסוקה – סימן שאני עושה דברים, סימן שאני עושה משהו נכון, סימן שאני מצליחה.
האומנם זה כך? כדי לבדוק את זה, הרשי לי לשאול אותך שאלות קשות.
אם את כל הזמן עסוקה ואין לך זמן לעצמך או לעשות ספורט או להכין לעצמך ארוחה בריאה או ממש לאכול אותה וליהנות ממנה, אין לך זמן להיפגש עם חברות או לבלות עם בן זוג, אין לך זמן אפילו לבחון עם עצמך האם כל מה שאת עושה בכלל מקדם את המטרות שלך (כמובן, אם רק היה לך בכלל זמן להגדיר לעצמך מטרות), אם את כל הזמן עסוקה ואין לך זמן – האם את באמת אישה מצליחה?
אולי את לא יודעת לנהל את הזמן שלך, אולי את עובדת בצורה לא אפקטיבית ולכן עסוקה אבל לא באמת מתקדמת. אולי יש לך מלא עבודה או לקוחות אבל את לא מרוויחה מזה הרבה כסף. אולי בהגדרה, אישה שאין לה זמן לעצמה, לספורט, לאכול כמו שצריך, להיפגש עם חברות ואפילו לשתות קפה בשקט – היא בכלל לא אישה מצליחה? ובכלל – הגדרה של מי?
אחרי שהפניתי אליך שאלות קשות, שאת יכולה להשיב עליהן בינך לבין עצמך או לדלג באלגנטיות של אישה עסוקה מעליהן, אני רוצה להגיד לך שמה שהיה עד היום ממש לא באשמתך. התפיסה החברתית היא זו שגורמת לנו לסווג אישה עסוקה כאישה מצליחה, אבל מדובר בסיווג אוטומטי שאינו מגלה את התמונה האמיתית כלל. האם כאשר את שומעת על מישהי שאין לה זמן, את תוהה מה היא עושה לא בסדר שאין לה זמן? האם את שופטת אותה על כך שאין לה זמן? האם את תוהה איזו לוזרית היא שהיא לא מצליחה למצוא זמן לדברים חשובים וכל הזמן עסוקה?
אני מנחשת שהתשובה לכל השאלות האלה – היא לא.
כך גם את עושה, ככל הנראה, ביחס לעצמך ואת מספרת לעצמך סיפור, שזהו הסיפור שהחברה מספרת לך ולכל השאר – שאישה שאין לה זמן היא אישה מצליחה.
הסיפור הזה הוא סיפור לא נעים בכלל, ואם היית צריכה לבחור, האם באמת היית בוחרת בטייטל הזה? “לזכות” בתואר המפוקפק להיות אישה מצליחה רק מאחר שאין לך זמן ואת עסוקה?
לא תודה, אני מקווה שזה מה שאת עונה.
אישה מצליחה, היא קודם כל בריאה בנפשה ובגופה, ולזה נדרשת השקעה של זמן. אם אין לך זמן להשקיע בעצמך, גם אין לך זמן להגדיר לעצמך הגדרה שהיא רק שלך ל-מה זה אישה מצליחה עבורך, אז מה זה אומר?
עכשיו בואי נעבור לחלק השני בשאלה שאיתה התחלתי את הטקסט הזה – למה מישהי שאומרת שאין לה כסף, ישר מסווגת כאישה שהיא כישלון.
אם אין לה כסף, סימן שהיא לא יודעת לייצר כסף, אם אין לה כסף, אז היא לא יודעת איך לייצר כסף ועוד. אבל אם אין לה זמן לחשוב על איך בכלל לעשות את זה נכון – איך היא תצליח?
אם החברה מקדמת מודל של אישה עסוקה היא אישה מצליחה, במקום אישה מצליחה היא אישה מאושרת או לפחות, אחת שטוב לה והיא נושמת בין מטלה למטלה, מה הפלא שאנחנו מוצאות את עצמנו בלופ של ציפיות לא הגיוניות שמייצרות נשים עסוקות, עייפות ולא מרוצות מעצמן. כאלה שאין להן בכלל את הפריווילגיה לשאול את עצמן, האם הן בכלל מרוצות מהמרוץ הזה של החיים?
ממש לא! החברה לא רוצה שאנחנו נעצור ונשאל את עצמנו את השאלות האלה, כי הן מסוכנות לחברה ולסביבה שכל מה שהיא רוצה, שנעשה את מה שמצופה מאתנו, וזה – מה שצריך וזה הרבה, ובשביל לעשות ולהספיק את כל אלה – אנחנו ממש עסוקות. כל כך עסוקות, שפשוט אין לנו זמן לעצור ובכלל להבין, איך הגענו למצב הזה.
אז אותה אחת שאין לה כסף בוודאות תופסת את עצמה כ-כישלון. לעומת האישה העסוקה שתופסת את עצמה כהצלחה. בשורה התחתונה, בשני המקרים, החברה כופה את הציפיות ואת הביקורת שאנחנו הנשים, מאמצות כאילו היו שלנו.
אז במקום לשפוט, לבקר ולסווג אנשים ונשים בהתאם לתפיסות חברתיות מקובלות, שלא משרתות אותנו כלל ורחוקות מן האמת, במיוחד מן האמת האישית שלנו, פשוט הגדירי לעצמך מה היא אישה מצליחה, בעינייך. תמצאי את הזמן, כן, כן, תמצאי את הזמן לזה, שבי עם עצמך ותשאלי את עצמך את השאלות הקשות. מה זה אישה מצליחה עבורך ואיך את מגיעה לשם.
עזבי את המרוץ, שכחי מהתוויות, פשוט התחילי להגדיר לעצמך. התחילי לקבל החלטות וללכת אחר הבחירות שלך. לא של אף אחד אחר.
נכון שאמרתי לך שזה בכלל לא באשמתך? בהחלט התכוונתי לזה.
מה שהיה אינו באשמתך, אך כל מה שקורה מהיום והלאה – לגמרי באחריותך.
כמו שמאיה אנג’לו אמרה: “תעשי את הכי טוב שאת יודעת, עד שאת יודעת יותר טוב, כשאת יודעת יותר טוב – תעשי יותר טוב!”
